חוסר התקציב ואיחור בקבלתו גרמו לכך שהלשכה נאלצה לשלם למצרכים פעמיים בחודש את הכסף, דבר שהכביד על העבודה, ופגע בנצרכים.<br>מבחינה מוניציפלית הייתה המועצה האזורית אמורה לטפל בתל-מונד, אך ככל שהתרבו הבעיות לא יכלה המועצה למלא את תפקידה לטובת תל-מונד.<br>האינטרסים של חברי המושבים היו אחרים מהאינטרסים של תושבי תל-מונד, שברובם המכריע היו עולים חדשים. אנשי תל-מונד הבינו שעל מנת לקדם את תל-מונד, יש להקים רשות מוניציפלית מיוחדת ונפרדת - מועצה מקומית.<br>בתל-מונד הצליחו להקים לאחר קשיים רבים צוות מוצלח שהיוה את המועצה הממונה ואחרי כן נבחרו למועצה המקומית הראשונה. הקשיים במעברה היו מרובים ופרוסים בכל התחומים: הקצאת העבודה ופרנסה, תקציב לחינוך, קשיי מגורים בקור החורף וסניטציה של המעברה.<br>אך עם כל הקשיים החיצוניים והפנימיים העולים החדשים התחילו די מהר להרגיש שבתוך עמם הם יושבים ועליהם לקחת את העניינים בידיים. וכך רואים שקמים ועולים מנהיגים מתוך העולים, ראשי ועדים, מנהלי עבודה, פקידים, מורים ולאט לאט עולה משקלם הפוליטי בעיני הישוב הוותיק.<br>העולים הפסיקו לשתוק, הם הגיבו בהפגנות ובכתיבת מכתבים לכל המוסדות הנוגעים בדבר, אך מכיוון שמרובות העדות במעברה, ניתן לראות את חילוקי הדעות והאינטרסים השונים ביניהם. כל עדה הוציאה מתוכה מנהיגים משלה על מנת לחזק את כוחה במעברה.<br>לעיתים ההתפצלות לעדות השונות והתביעות מצד כל עדה החלישו את המעברה מכיוון שחסר להם כוח מלוכד וגדול כלפי חוץ.<br>מתוך: דרורי אפרת, 1996, עבודת סמנריון בלימודי א"י - המעברה בתל מונד, מכללת בית ברל. הדפסה |
תגובה