|
הועד במעברה התחלף לעיתים קרובות. אנשי הועד מחוסרי כל פונים לעבודה ציבורית. הם חושבים שעצם היותם בוועד מחייבת אותם קודם כל לדאוג לעצמם, ורק אח"כ לציבור, אותו הם מייצגים. הם גם אינם מוכנים לתת אינפורמציה אובייקטיבית על מקרים הפונים לעזרה. רק אחרי שיחות והדרכה, כשהם מתחילים להבין את העניין, נבחר תמיד ועד חדש וכל הפרשה מתחילה מחדש.<br>מתוך: דרורי אפרת, 1996, עבודת סמנריון בלימודי א"י - המעברה בתל מונד, מכללת בית ברל.
הדפסה | תגובה