|
מעבר לשדרת קזוארינות, ניצב בניין גבוה ומרשים - בית-העם. בבניין זה התקיימו בעבר כל אירועי התרבות של הכפר - חגיגות, הצגות, סרטים, חוגים והרצאות.<br>בית-העם של עין-ורד ראשיתו בשנים הראשונות של המושב. הוא נבנה בשנת 1937 לפי תכנית בעלת מעוף, כאולם שנועד לשמש להצגות תאטרון, אופרה וקונצרטים לכל הסביבה. נבנתה במה גדולה ורחבה, שתספיק להצגות רבות-משתתפים. הגובה מעל הבמה הותאם לתפאורה המורכבת ממסגרות ענקיות, שניתן יהיה להעלותן ולהורידן באמצעות מערכת גלגלות וחבלים, כפי שמקובל בתאטרון גדול ומודרני. לכן גובהו של בית-העם הוא פי שניים ומעלה מגובה פתח הבמה. לאורך חזית הבמה נבנה תא רחב שהיה מיועד לתזמורת. מתחת לבמה נבנו חדרי הלבשה לשחקנים.<br>מדהימה המחשבה, כיצד באותם ימי מאורעות, בתוך קשיים כלכליים של ראשית היישוב, תכננו חברי המושב וגם הקימו מבנה שכזה.<br>המושב היה אז צעיר ומנה כ-90 משפחות של חברים. רובם עשו את צעדיהם הראשונים בהקמת המשק ובבניית בתיהם. באותה תקופה הגיעו למושב חברים חדשים, עולי גרמניה, והכניסו לקופת המושב סכום כסף תמורת הצטרפותם. ייתכן שסכום זה שימש לרכישת חומרי הבנייה, ואת העבודה ביצעו החברים עצמם.<br>בית-העם נבנה לרוחב ולגובה, אבל לא הושלם. נבנתה הבמה וכל החללים מתחתיה ומעליה, ורק האולם חסר. המצב לא אפשר. כך ניצב בית-העם יותר מעשרים שנה כבניין לא-גמור, ושימש למטרות שונות. החדרים שמתחת לבמה שימשו מיום הקמתם כמשרדי המזכירות והנהלת החשבונות של המושב. חדר אחד שימש כספריה, ואחד שימש כחדר הנשק (נוקטה).<br>הבמה גם היא שימשה לפעילות חברתית ותרבותית. צידה הצפוני נסגר - באופן זמני - בקיר עץ, וכך התאפשר לקיים שם אסיפות חברים ו"התאספויות" של הנוער, הרצאות והקרנת סרטי קולנוע. גם התכנסויות חגיגיות, כמו סדר פסח המשותף, ואפילו החתונות הראשונות של בני המושב, נערכו שם בהשתתפות כולם.<br>גם גג בית-העם מילא תפקיד חשוב. סולם ברזל ארוך היה צמוד לקיר המזרחי מבפנים, ודרכו עלו אל הגג. בימי המאורעות ובתקופת מלחמת העצמאות הייתה שם עמדת תצפית והגנה. משם השקיפו על כל היישובים בסביבה, יישובים יהודיים וערביים, ומשם אותתו בסימני מורס ליצירת קשר.<br>בשנת 1950 נבנה מועדון הנוער, והחברים דרשו להעביר את הקרנת הסרטים למבנה החדש שהוקם. הנוער התנגד לכך בתוקף בטענה, שהמועדון נועד לפעילות הנוער, והעברת הקולנוע למועדון תפריע לפעילות החברתית של הנוער.<br>בעיקר חרד הנוער, שבעקבות הקרנת הסרטים יעבירו גם את האסיפות למועדון, ותיגזל מן הנוער בעלותו על המועדון.<br>"מלחמת חורמה" הייתה נטושה בין החברים הבוגרים לבין הנוער ומדריכיו. ועדת התרבות נלחצה בין הפטיש לסדן, בהיותה ממונה על שתי הפעילויות - הנוער והסרטים. בסופו של דבר נגזר דינו של המועדון על-ידי כוח עליון: אותו חורף היה קר במיוחד, שלג ירד במושב, ובבית-העם בעל החלל הענק וקיר העץ הדק ירדה הטמפרטורה קרוב לאפס מעלות. אז החליטו החברים להעביר את הקרנת הסרטים מבית-העם למועדון הנוער.<br>עם העברת הסרטים למועדון הנוער אכן עברו לשם כל שאר הפעילויות החברתיות - האסיפות, המסיבות, החגיגות והחתונות.<br>על בית-העם "השתלטו" הפרדסנים, והפכו אותו לבית-האריזה המרכזי של המושב למשך מספר שנים, עד שנבנה בית האריזה החדש. בקיץ שימש הבניין לעתים לאחסון שקי שעורה, יבול העיבוד המשותף של המושב בשדות הנגב.<br>בשנת 1960 הושלמה בנייתו של בית-העם: נבנה חלקו הצפוני בתור אולם עם יציע ומרפסת. המבנה כולו שופץ, באולם הוצבו כ-500 מושבים, והוא התחיל למלא את תפקידו. מאז שימש אולם בית-העם במשך שנים רבות לפעילויות תרבותיות וחברתיות שונות: סרטי קולנוע והצגות, חוגי ריקודים והתעמלות, כנסים וחגיגות של מועדי ישראל. קומת הקרקע של בית-העם שינתה גם היא את פניה, ונבנה בה מועדון לחבר, שבו נערכות האסיפות ומתקיימים מפגשים חברתיים ותרבותיים. בבית-העם קשורים גם אירועים עצובים: שם נפרדים התושבים מחבר שנפטר ומשם יוצאות הלוויות<br>בסוף שנות ה-80 נסגר "קולנוע עין-ורד" ואולם בית-העם כמעט חדל מפעילות. כיום הוא עומד שומם ומחכה לגואל.<br>מתוך: בלהה נחמן, 2000, סיפורי עין ורד - שבעים שנה למושב 1930 - 2000, הוצאת מושב עין ורד.
הדפסה | תגובה